כשאומרים לי את המילה למרחב אני רואה בעיני רוחי את הבית הגדול והיפיפה בלב הפרדסים בהוד השרון, ובאותה נשימה הדמות של שולה היקרה והחיוך החם שלה עולה לראשי וכל החברים שהפכו באמת באמת, בלי קלישאה, למשפחה.

למרחב בשבילי זו זכייה במפעל הפיס, זאת הזדמנות שאסור לפספס. למרחב זאת משפחה אחת גדולה שיודעת רק לתת ולהעניק, לחבק ולאהוב , ללוות ולכוון והכי חשוב מקבלת אותך כפי

"למרחב בשבילי היה מקום בו הייתי יכול להיות המרכז. מקום שבו הרגשתי שיכולתי להתפתח לכיוון שאני רוצה ועם זאת, לבחון עוד כיוונים בסביבה מכילה. למרחב היה גם מקום של כיף, מקום שיכולתי סתם להיזרק על הדשא או על הספה, לנגן בגיטרה ולהכנס לדיונים פילוסופיים עם המלווים וצעירים אחרים שהיו לידי.

'למרחב' נתנה לי כלים להתמודד עם החיים. אין לי פחד מהלא נודע ואני מרגישה שלא משנה מה יביא המחר, אני אהיה שם מצויידת ומוכנה להתמודד עם מה שיבוא. ואם לפעמים אני לא יודעת מה לעשות, אני יודעת לבקש עזרה וכל הזמן לומדת על דרכים חדשות להתמודדות..

שמי נילי ג׳זרה, בת 29, כיום בסיומו של תואר ראשון במסלול האקדמאי ממשל ופוליטיקה, בשילוב בית ברל והאוניברסיטה הפתוחה. בימים אלו אני מסיימת את תפקידי לאחר שלוש וחצי שנים כמלווה ב״דיורית״ (כחלק מפועלה של עמותת ״אותות״) בפרויקט למען צעירות חסרות עורף משפחתי הנותן מענה למגורים עד כשנה. כחלק מהתהליך עוברות

שמי טמסגן סנבטו, שף תפעולי בM25, שחקן תיאטרון ובוגר 'למרחב'. הסיפור שלי של איך הגעתי ל'למרחב' זה משהו מיוחד שמלווה וימשיך ללוות אותי כל חיי. לעמותת 'למרחב' הגעתי בזכות אישה מדהימה...

שמי אלה ז'יטומירסקי חמי, אני יועצת חינוכית ולומדת לתואר שלישי באוניברסיטת בר אילן, בשאיפה להשתלב בעתיד בהוראה ומחקר באקדמיה. הגעתי ל'למרחב' בסיום התיכון, בשנת 2002, וקיבלתי ליווי ותמיכה בתקופת הגיוס, השירות הצבאי, השחרור ותחילת הלימודים האקדמיים והיציאה לחיים הבוגרים...