התקופה בלמרחב שינתה לי את כל תפיסת העולם והפכה אותי לאופטימיסטית חסרת תקנה. הידיעה שיש מקום שכולו טוב בעולם הזה, שיש אנשים שרוצים להפוך את העולם ליותר טוב היתה בשבילי משנה חיים.

אולי זה ישמע קלישאתי ובטח רובנו אם לא כולנו עונים באותה התשובה הפשוטה. למרחב בשבילי זה בית. המקום בו אפשר להביא את הלב והראש כפי שהם, בלי תחושה של בושה או פחד מכך שישפטו אותי.

חוג אחד הוביל לפעילות אחרת, ואיכשהו מצאתי את עצמי מגיע כמעט 3 פעמים בשבוע מבחירה למקום שאיפשר לי לצמוח. יום יבוא ותהיו גדולים ותגלו שמתנה כמו "למרחב" לא הרבה אנשים מקבלים.

כשאומרים לי את המילה למרחב אני רואה בעיני רוחי את הבית הגדול והיפיפה בלב הפרדסים בהוד השרון, ובאותה נשימה הדמות של שולה היקרה והחיוך החם שלה עולה לראשי וכל החברים שהפכו באמת באמת, בלי קלישאה, למשפחה.

למרחב בשבילי זו זכייה במפעל הפיס, זאת הזדמנות שאסור לפספס. למרחב זאת משפחה אחת גדולה שיודעת רק לתת ולהעניק, לחבק ולאהוב , ללוות ולכוון והכי חשוב מקבלת אותך כפי

"למרחב בשבילי היה מקום בו הייתי יכול להיות המרכז. מקום שבו הרגשתי שיכולתי להתפתח לכיוון שאני רוצה ועם זאת, לבחון עוד כיוונים בסביבה מכילה. למרחב היה גם מקום של כיף, מקום שיכולתי סתם להיזרק על הדשא או על הספה, לנגן בגיטרה ולהכנס לדיונים פילוסופיים עם המלווים וצעירים אחרים שהיו לידי.

'למרחב' נתנה לי כלים להתמודד עם החיים. אין לי פחד מהלא נודע ואני מרגישה שלא משנה מה יביא המחר, אני אהיה שם מצויידת ומוכנה להתמודד עם מה שיבוא. ואם לפעמים אני לא יודעת מה לעשות, אני יודעת לבקש עזרה וכל הזמן לומדת על דרכים חדשות להתמודדות..