גיל טנקוס
"למרחב בשבילי היה מקום בו הייתי יכול להיות המרכז. מקום שבו הרגשתי שיכולתי להתפתח לכיוון שאני רוצה ועם זאת, לבחון עוד כיוונים בסביבה מכילה. למרחב היה גם מקום של כיף, מקום שיכולתי סתם להיזרק על הדשא או על הספה, לנגן בגיטרה ולהכנס לדיונים פילוסופיים עם המלווים וצעירים אחרים שהיו לידי. למרחב היה מקום של ויכוחים וניגוחים ופשרות והסכמות, כמעט כל רגש במנעד הרגשות עלה שם בזמן כזה או אחר. קשה בפסקה ״מה זה למרחב בשבילי״ – אולי כי אי אפשר." גיל טנקוס, בוגר תכנית למרחב מספר על החוויה שלו.