למרחב בשבילי…
למרחב בשבילי, לפני הכל, זה מקום בטוח. מרחב שבו אין שיפוטיות, אין רוע, אין קושי, כי במקומם יש הכלה, הכרת הטוב ויד מושטת לעזרה עם חיבוק, למרחב מוגדרת כתוכנית לקידום צעירים, אבל בשבילי היא הייתה אם, אב ובית.
מה הזכרון הראשון שלך מהתכנית?
הייתי חניכה בכיתה י"א בפנימיית שטיינברג, המדריך שלי אודי שידע על הרקע בבית, שהחל להיות מאוד לא פשוט בסוף כיתה י', המליץ לי ללכת לנסות. באותה תקופה האמון שלי בעולם ובכלל נפגם וראיתי בזה עוד מטלה שעליי לציית ולעשות. הגעתי לוילה בהוד השרון, שהיא גם עיר הולדתי וקיבלו אותנו בחום ואהבה, עם פיצות חמות והרבה שמחה. נכנסנו לחדר וכל אחד קיבל כמה דפים, עם תמונות והתבקשנו לכתוב סיפור קצר על התמונה. הודיעו לנו שיחזרו אלינו במידה ונימצא מתאימים לתוכנית.
משהו בי היה מתאים, וזומנתי לפגישה נוספת, עם איציק, מלווה עבר, והוא דיבר איתי בצורה כל כך מעמיקה על טקסטים שיצאו ממני, הוא נתן לי אפשרות להיפתח ולדבר, והמקום היה נראה פתאום לא כל כך נורא.מחובה שלא התלהבתי לבצע עברתי להתרגשות להתחיל את הליווי, וההחלטה להקשיב למדריך שלי הובילה לחניכה של 8 שנים כמעט, והפכה לאחת הטובות אי פעם בחיי.
אני לא יכולה לדמיין את שנות התבגרותי בלי למרחב בתמונה.
איזו חוויה משמעותית את/ה זוכר מהתקופה ?
כשהייתי בת 23 בעצת המלווה שלי בזמנו אביטל, נכנסתי לקבוצת "זוגיות מיניות ויחסים בין אישיים", היינו כ15 צעירים, בגילאי ה20 עד ה26, ובמשך 3 חודשים אחת לשבוע היינו נפגשים ומדברים. עבדתי כבודקת ביטחונית בנמל התעופה אז כדי לייעל הייתי נפגשת גם עם אביטל המלווה באותו היום, רצה הגורל ובכל פעם שנפתח אצלה נושא חדש, שקשור אלי ולעצמי ולהתחבטויות הפנימיות הכי גדולות שלי, הנושא היה נפתח גם בשיח בקבוצה לאחר מכן, ללא התערבות מצידי.
מה קיבלת מהתהליך בלמרחב?
למדתי על עצמי המון, למדתי לסמוך על אנשים מחדש, בכל נפילה שהייתה לי בשנים האלו קיבלתי תמיכה ואהבה ודאגה, היחסים עם חלק ממלווי עוד השתמרו גם אחרי תקופת הליווי כי הקשרים שנוצרים במסגרת הזאת לא דומים לשום מקום אחר. יש לי רשימה עצומה של חברים שאיני יכולה למנות מכל התקופה בה הייתי חלק מהתוכנית, הייתי חלק ממקום קסום שהמטרה שלו היא כל כולה נתינה. אני יכולה להמשיך לפרט במילים אבל זו חוויה שאם לא היית שם, לעולם לא תצליח להבין, ולעולם לא תדע.
איזה מסר היית רוצה להעביר לצעירי למרחב המתחילים את התכנית?
תנו לעצמכם הזדמנות להיות הגרסה הכי טובה של עצמכם. אנחנו לא בוחרים מאיפה באנו, אנחנו לא בוחרים לאיזו משפחה נולדנו, וגם את המציאות שאנחנו חיים בה. מה שאנחנו כן בוחרים זה מה נוכל לעשות כדי להשתפר, ולאן נלך.
לתוכנית יש כל כך הרבה לתת, למי שמוכן להתחייב, ולמי שמוכן ללמוד גם לקבל.
