למרחב בשבילי…
למרחב זה בית. מקום שתמיד יהיה פתוח בשבילי.
בתחילת הדרך….
גדלתי בפנימייה שהייתה בהוד השרון, במרחק של 400 מטר הליכה ממשרדי למרחב, אז אפילו לא קראו לזה בית, כי זה היה קומה במבנה משרדים. עובדת סוציאלית שליוותה אותי ואת האחים שלי, המליצה לי לבדוק על מה מדובר. לא היה לי ברור מה בדיוק הולך להיות התהליך, אבל היו לנו פעם בשבועיים מפגשים קבוצתיים, ומאוד נהנתי מהם, אז זרמתי. בתחילה לא כל כך התחברתי לרעיון של "מלווה" עד שנפתחתי ובסופו של דבר התחברתי לזה.
חוויה משמעותית בלמרחב…
כל המפגשים הקבוצתיים היו עם ערך מוסף עבורי, אבל קבוצת הכתיבה שנוצרה בלמרחב הייתה המשמעותית ביותר עבורי . באמצעות הנחייה של עמיר קליגר, שלדעתי הוא האיש הנכון ביותר שיכל להנחות קבוצה כזאת, גיליתי שאני יודע ויכול להתבטא טוב יותר. מילד ביישן שלא אהב לדבר יותר מידי נהייתי פטפטן, אוהב לשתף, אוהב לשמוע אחרים, להתדיין ולהביע עמדות ורגשות.
דברים שקיבלתי מהתהליך…
הייתה תקופה של שלב ג' שהייתה לי מאוד אינטנסיבית בלבמרחב. חוג אחד הוביל לפעילות אחרת, ואיכשהו מצאתי את עצמי מגיע כמעט 3 פעמים בשבוע. להגיע מבחירה למקום שמאפשר לך לצמוח. היה את תהליך ליווי השבועי עם ניקי שהוא מלווה מדהים, שידע מתי לדבר, מתי לא ללחוץ, מתי ואיך לגרום לי להבין על עצמי דברים. לתהליך הזה הייתה משמעות עמוקה להתפתחות שלי ולחיבור עם עצמי, אבל ללא השילוב של זה עם המעגלים החברתיים במקום, לא יודע כמה זמן היה לוקח לי לגלות את הכישרונות שלי.
איפה אני היום ?
היום אני בן 34, נשוי באושר גדול לאלינור, שגם אותה כבר מכירים בלמרחב למרות שאין לה קשר ישיר לשם, אבא לשתי נסיכות ונסיך. אני מהנדס מכונות, בעל משרד ליעוץ בטיחות. רץ למרחקים ארוכים, לומד לצלול ולא מפסיק לעולם לרצות לגלות דברים חדשים.
מסר לצעירי למרחב…
אין דבר שהוא בלתי אפשרי. תסמכו על התהליך, תהיו כמו במבוק. במבוק לוקח לו שישה שבועות להגיע לגובה של שלושים מטר, אבל זה לא אומר שתהליך הצמיחה שלו הוא 6 שבועות, אלא חמש שנים לפחות שבהם השורשים נבנים בשביל להיות מוכנים לזינוק המיוחל. יום יבוא ותהיו גדולים ותגלו שמתנה כמו "למרחב" לא הרבה אנשים מקבלים.
