יוצאים למרחב

מבחינת מצבו האישי של הצעיר, יכולותיו ומוכנותו לצאת למרחב, התכנית מתכווננת לכך שהצעיר יגיע לעצמאות אישית, כלכלית וחברתית או ישפר מאד את כישוריו ויכולותיו בתחומים אלה. במהלך השנה האחרונה בתכנית, עובדים המלווה והצעיר על תהליך הפרידה, מעבדים את הפרידה מכל ההיבטים והצעיר משתלב ב"קבוצת הבוגרים" או "קבוצת פרידה".

שלב סיום התכנית והיציאה למרחב

הזמן המירבי לשהותו של הצעיר בתכנית נקבע לארבע שנים לאחר השחרור מהשירות הצבאי/ לאומי. הרציונל העומד מאחורי קביעה זו הוא שבשנה ראשונה שלאחר השחרור, הצעיר עסוק בהתארגנות, בהשלמת/תיקון בגרויות, במבחנים הפסיכומטריים, במכינה. לאחר מכן, 3 שנים של לימודים אקדמאיים (או הכשרה מקצועית בזמן קצר יותר) ולאחר מכן שנה של כניסה למעגל העבודה.

מבחינת מצבו האישי של הצעיר, יכולותיו ומוכנותו לצאת למרחב, התכנית מתכווננת לכך שהצעיר יגיע לעצמאות אישית, כלכלית וחברתית או ישפר מאד את כישוריו ויכולותיו בתחומים אלה.

הצעיר יסיים את לימודיו (או יהיה לקראת סיומם); יוכל לפרנס את עצמו; תהיה לו יכולת לתכנן תקציב ולעמוד בו, יכולת לתכנן זמן ולקבל החלטות עפ"י סדרי עדיפויות; תהיינה לו מיומנויות תקשורת בין-אישית ויכולת להיעזר; יהיה אחראי ומסוגל להתמודד במצבי לחץ; ידע לצרוך שירותים ולפנות למקורות תמיכה; יהיה מרושת חברתית ותורם לקהילה.

כשנה לפני היציאה הנצפית למרחב, נבנית עם הצעיר תכנית לקראת הפרידה מהתכנית (הכנה, נושאים מועדפים לעבודה וכו'), והצעיר משתלב ב"קבוצת הבוגרים" או "קבוצת פרידה". במהלך השנה האחרונה, עובדים המלווה והצעיר על תהליך הפרידה ומעבדים את הפרידה מכל ההיבטים.

 

לסיכום השנה, מוזמנים כל היוצאים למרחב ל"יום למרחב" שמתקיים סביב חודש יוני. כל יוצא למרחב נוטע עץ "בשדרת הבוגרים" שבשטח התכנית. מצטלמים עם המלווה, מוחאים כפיים לכל יוצא למרחב ונהנים מהחוויה. לאחר מכן מתחיל טכס יום למרחב שמוקדש רובו לסיכום השנה וליוצאים למרחב. כך רואים כל צעירי התכנית את התהליך שהבוגרים עברו, משמרים מסורת ומאפשרים להם לשאת עיניהם אל עבר העתיד בציפייה חגיגית.

לאחר היציאה למרחב, נשמר הקשר עם הצעיר: הוא מוזמן לאירועים ב"למרחב" ("יום למרחב"); וניתנת לו אפשרות לייעוץ ממוקד ולהתנדבות במסגרת התכנית. במקרים מסוימים, כאשר נוצר חיבור ייחודי בין הצעיר למלווה, נשמר הקשר גם בימי הולדת, באירועים ובחגים.