שמי טמסגן סנבטו, שף תפעולי בM25, שחקן תיאטרון ובוגר 'למרחב'.
הסיפור שלי של איך הגעתי ל'למרחב' זה משהו מיוחד שמלווה וימשיך ללוות אותי כל חיי. לעמותת 'למרחב' הגעתי בזכות אישה מדהימה בשם מיכל מטוס, שעבדה אז כמנהלת מחלקת חינוך פיתוח והפקת תכניות קולנוע וטלוויזיה בסינמטק ת"א. את מיכל הכרתי כאשר עבדתי כמאבטח בבית ספר תיכון סמוך לסינמטק במסגרת עבודה מועדפת זמן קצר לאחר שהשתחררתי מהצבא.
בכל פעם שמיכל היתה נכנסת בשער שמוביל לחניה וכאשר היתה יוצאת לכיוון הבית, היא תמיד היתה מתעכבת לשאול לשלומי ופותחת בשיחה. היא ספרה לי מאוחר יותר שמאותו הרגע בו היא פגשה אותי, היא אמרה לעצמה שאני מבזבז את הזמן שלי במקום בו עבדתי והיא החליטה שהיא מנסה לעזור לי. היא נכנסה לחיים שלי בדיוק שהייתי בתקופה מאוד מורכבת וכיום אני יכול להגיד שהיא הצילה אותי.
מיכל סיפרה לי קצת על עמותת 'למרחב' ואמרה שאם זה מעניין אותי אז היא תקבע לי פגישה עם יו"ר העמותה. בהתחלה מאוד חששתי כי לא בדיוק הבנתי על מה מדובר ולאן אני הולך. חששתי להגיע למקום עם חבר'ה בעשר רמות מעליי ותהיתי אם זה בכלל בשבילי. אבל בסוף אמרתי כן, זה מעניין אותי.
שבוע לאחר מכן שולה – כן, שולה מוזס בעצמה – באה עד למקום העבודה שלי כדי לפגוש אותי.
ישבנו בשעות הערב בבית קפה ושולה שאלה אותי שאלות אישיות, ספרה לי על 'למרחב' ועל התהליך שאני הולך לעבור לפני שאני נכנס לתכנית. סיימנו את הפגישה, יצאנו מבית הקפה ולפני שנפרדנו פגשנו בדרך קבצן. הוצאנו כסף קטן ונתנו לו. בהמשך, היה עוד קבצן ורציתי להוציא כסף ולתת גם לו ואז שולה אמרה לי משפט שאזכור תמיד: "אתה לא יכול לעזור ולתת לכולם כל הזמן". ומאותו הרגע, שולה הפכה אמא ומורה לחיים בשבילי. עברנו את הקבצן השני ונפרדנו לשלום ומאז החיים שלי השתנו מקצה לקצה.
למה חשוב לי לספר איך זה התחיל?
כי בזכות 'למרחב' אני מרגיש הכי מיוחד שיש. משום שהגעתי ל'למרחב' משום מקום בזכות שתי נשים מדהימות שקשה לי לתאר במילים מה הן בשבילי. הן פשוט האמינו בי מבלי בכלל להכיר אותי וזה לדעתי הדבר העיקרי של 'למרחב': להאמין באנשים, לגרום להם להאמין בעצמם ולתת להם הזדמנות לבנות להם סוג אחר של חיים.
אז מה זה 'למרחב' בשבילי?
'למרחב' בשבילי זה ניקי לוי המלווה, החבר הכי טוב והאח הגדול שבלעדיו לא הייתי מצליח ליישם אף לא דבר אחד מהדברים הקטנים והגדולים שהגדרתי לעצמי כמטרה. ניקי גרם לי להבין איך להתנהל כלכלית ,איך לתכנן תכניות ולחשב סדר עדיפויות. הוא דחף אותי קדימה ותמך בכל דבר שעניין אותי ותמיד נתן לי להבין שהכל אפשרי.
'למרחב' בשבילי זה אירית שנקר, מסעדנית פורצת דרך בקולינריה הישראלית, מבעלי 'דיקסי' לשעבר ,מסעדת 'קרן' המיתולוגית ו'פילדלפיה'. אירית היא עוד אישה מיוחדת שהיא גם כאמא לכל דבר בשבילי, שנכנסה לחיי ועשתה המון כדי שאגיע לאן שאני נמצא היום והיא עדיין אתי בכל צעד שאני עושה עם תמיכה ואוזן קשבת, עוזרת להמשיך להתפתח בשביל הקולינרי שבחרתי להתמקצע בו.
'למרחב' בשבילי זה אורה עינב והמטבח הישן שאיתה עשיתי לא מעט מהמתכונים של שולה בתחילת דרכי כטבח צעיר.
'למרחב' בשבילי זה קבוצת טיולי אופניים, קבוצת העצמה וקבוצת תיאטרון והחברויות שנוצרו במהלך השנים בתכנית.
'למרחב' בשבילי זה ימי הולדת ל'למרחב' וסמינר ג' שכל כך אהבתי כי בימים אלה הייתה אפשרות להכיר גם את צעירי התכנית, בוגרים ואת שאר המלווים שלא הכרתי.
'למרחב' זה אחד המקומות הטובים, אם לא המקום הכי טוב, שזכיתי להגיע אליו ולהפוך בעזרתו לאדם שאני היום. זהו מקום שלמדתי בו להיות אדם טוב ולעשות טוב ומקום שנתן לי להבין שהכל אפשרי בעזרת נחישות, התלהבות והתמדה.
