שינוי מדיניות

תחום הצעירים בסיכון בישראל התפתח מאד בשנים האחרונות ואנו עדים לקובץ יוזמות שינוי מדיניות של הממשלה וארגונים שונים במטרה לקדם מודעות, פעילות ומענים למען צעירים וצעירות במצבי סיכון. הנה מקצתן:

התכנית הלאומית למען צעירים בסיכון תכנית "יתד"

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מוביל את תכנית 'יתד' – תכנית לאומית בין משרדית ובין מגזרית, ומבקש ללמוד על תכניות ומענים בתחום זה.

יתד, התכנית הלאומית לצעירות וצעירים במצבי סיכון, פועלת מתוך הנחה כי פתרון בעיות חברתיות מורכבות אינו יושב לפתחו של גוף אחד. קידום שינוי חברתי משמעותי בחייהם של צעירים במצבי סיכון, מצריך ראיה מערכתית כוללת המחברת בין המערכות הפועלות, כפי שנעשה בהצלחה רבה בתכניות לאומיות אחרות.
בכוחה של יוזמה לאומית לחזק את הלכידות החברתית, לצמצם את האפליה וההדרה החברתית, לקדם שוויון הזדמנויות, לצמצם אבטלה, פשיעה ועוני, ולהשפיע לטובה על ההווה ועל העתיד של צעירים וצעירות אלה.

תקופת הצעירות היא תקופה קריטית בחיי האדם, שבה עליו לקבל החלטות אישיות בעלות השלכות על עתידו. תקופה זו, המתאפיינת בהיעדר מערכת תמיכה פורמלית, בטשטוש גבולות ובחוסר ודאות, מציבה אתגרים העלולים לעורר מצבי סיכון לכל צעיר/ה, ועל אחת כמה וכמה לצעירים הבאים מרקע של חוסר משאבים אישיים וסביבתיים. צעירים במצבי סיכון מוגדרים כאנשים בני 25-18, הסובלים ממחסור ו/או ממצוקה מתמשכים באחד או יותר מתחומי החיים הבאים: השכלה, תעסוקה ומיומנויות; רווחה ובריאות רגשית; קיום פיזי, בריאות ומוגנות; השתייכות חברתית ומשפחתית.

כ-200,000 צעירים בישראל מצויים במצבי סיכון שונים. לפי הערכות משרד הרווחה והשירותים החברתיים רק כ-30% מהם מקבלים כיום סיוע, מרביתו חלקי ולא מספק. בהתאם להחלטת הממשלה 2014, מיום 30.10.16, תכנית יתד, התכנית הלאומית לקידום צעירים וצעירות במצבי סיכון, שמה לה למטרה לסייע לצעירים אלה לממש את הפוטנציאל האישי שלהם, להשתלב ולתרום לחברה ולקהילה, תוך השגת עתיד בטוח ברמה האישית, המשפחתית והתעסוקתית.

התכנית פועלת לפיתוח ולביסוס מערך בין-משרדי ובין-מגזרי של שירותים ותשתיות תומכות, הפועלים בשיתוף פעולה להשגת איכות חיים מיטבית עבור צעירים במצבי סיכון.

התכנית מתמקדת בקידום הצעירים בארבעה תחומים מרכזיים:

  • השכלה, תעסוקה ומיומנויות.
  • קיום פיזי, בריאות ומוגנות.
  • רווחה ובריאות רגשית.
  • השתייכות משפחתית וחברתית.

באמצעות ארבעה רכיבי התערבות:

  • סל מענים לצעיר.
  • מלווה מקצועי לצעיר.
  • מעטפת מקצועית ארצית ומחוזית (ידע והדרכה, מדידה, הערכה ופיקוח)
  • ועדת היגוי בין-משרדית ובין-מגזרית ארצית, מחוזית ויישובית.

בשנה הראשונה התכנית פועלת בשלושה ערוצים: איתור ומיפוי של צעירים במצבי סיכון; פיתוח מיומנות מקצועית; חיזוק, פיתוח והנגשה של מענים מותאמים לצעירים.

שותפים לתכנית – משרד הרווחה והשירותים החברתיים מוביל את היוזמה, בשותפות עם: משרד האוצר; משרד הביטחון; משרד החינוך; המשרד לפיתוח הנגב והגליל; משרד הבינוי והשיכון; המשרד לשוויון חברתי; משרד הבריאות; משרד העלייה והקליטה; משרד המשפטים; המוסד לביטוח לאומי; הרשות לשירות לאומי אזרחי וצה"ל; ארגוני המגזר השלישי.

פורום הארגונים למען צעירים בסיכון

פורום הארגונים למען צעירים בסיכון מסכם בימים אלו 4 שנים לפעילותו, ובשנה הקרובה הוא מתכנן להעמיק את פעילותו ולהרחיבה בשני נושאים עיקריים:

1) פיתוח הפרופסיה:

מיום הקמתו ראה  הפורום  בפיתוח הפרופסיה הארגונית מטרה ראשונה במעלה. לווי צעירים בסיכון הוא מקצוע שיש ללמוד אותו, להתמחות בו ולהעמיק את הידע המקצועי לגביו.
בשנה הקרובה יינתן מענה לצרכים השונים בהכשרות לאנשי המקצוע: קורס הכשרה חצי שנתי עבור אנשי מקצוע העובדים עם צעירים בסיכון; 10 ימי עיון בשנה בנושאי הליבה של עבודת הארגונים (מיצוי זכויות, לווי תעסוקתי, התנהלות כלכלית, משברים, זוגיות ומיניות ועוד); קורס מנהלים, למנהלים בדרגות הביניים בארגונים, המהווים חוליה קריטית בפיתוח הפרופסיה.

Previous
Next

2) שינוי מדיניות:

למרות ההתקדמות הנראית לעין בשנים האחרונות, קיים  עדיין פער משמעותי בין עולם הילדים והנוער בסיכון לבין עולם הצעירים בסיכון, ולכן היעד המתחייב הוא יצירת מציאות בה תחום הצעירים ייתפס כהמשך ישיר והכרחי לתחום הנוער. הפורום מתעתד לקדם שתי סוגיות מרכזיות:

א. קידום האופק התעסוקתי של צעירים בסיכון, באמצעות מיצוי פוטנציאל תחום ההכשרות המקצועיות: שינוי הקריטריונים הקיימים; השוואת תנאיהם של צעירים בסיכון לאוכלוסיות אחרות; ופתיחת קורסי הכשרה ייעודיים לצעירים בסיכון בתנאים מועדפים.

ב. שינוי מדיניות בנושא קידום בריאותם של צעירים וצעירות במצבי סיכון, באמצעות מחקר על החסכים הקיימים במענים לצעירים: טיפולי שיניים וטיפולים נפשיים; איתור ומיפוי הצרכים ושיקוף הפערים בין הרצוי והמצוי באופן נהיר ונוח עבור מקבלי ההחלטות; מסמך המלצות לשינוי מדיניות בתחום.

מחקר חדש מטעם 'פורום הארגונים למען צעירים בסיכון' על הנגשת הכשרות מקצועיות לצעירים בסיכון:

הסיכוי של צעירים בסיכון: הכשרה מקצועית
צעירים רבים אינם רוכשים הכשרה מקצועית, בשל החשש מתדמית שלילית שהחברה מייחסת להכשרות כאלה:

פתרונות דיור לצעירות חסרות עורף משפחתי

פורום ארגוני צעירות בישראל שואף להשפיע ברמה הפוליטית הרחבה על המדיניות הקיימת כיום כלפי צעירות, במיוחד בתחום הדיור ולשם כך חובר לשיתופי פעולה עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. דוגמא אחת לכך הוא ההישג האחרון במאבק להשגת תקצוב לדיור מסובסד לצעירות חסרות עורף משפחתי… להמשך קריאה:

כעשרים אלף נערים ונערות חיים כיום בפנימיות בישראל. החשש הגדול של רבים מצעירים אלה הוא מגיל 18. זהו הגיל שבו הם הופכים עצמאים באופן חוקי ורשמי ונאלצים לעזוב כל מסגרת אשר בה חיו והתחנכו במשך שנים ומתחילים להתמודד לבד עם עתידם שפעמים רבות טומן בחובו חוסר ודאות, קשיים ובדידות…

1 מכל 5 חיילים מקבל סיוע כלכלי במהלך שירותו הצבאי. זה הנתון שפרסם צה"ל. אך האם צה"ל באמת מסוגל וצריך לתת מענה הולם לבעיה? מה קורה עם הצעירים הללו לאחר השחרור? למה גיל 18 מהווה את קו פרשת המים עבורם? ומה צריכה המדינה לעשות? נתן גלמן, יו"ר פורום הארגונים לצעירים בסיכון, עושה סדר בנושא, ואליאור ביטון וניקיטה טיומקין מסמנים את הדרך מצעירים במצבי סיכון אל ספסל האקדמיה.
ראיון מיוחד לתכנית 'שיחת היום' עם לוסי אהריש בערוץ 2:

הרשות להיות צעירים

הממשלה אישרה הקמת רשות לאומית חדשה לצעירים, ובכך תכיר לראשונה בצעירים כבאוכלוסייה בעלת צרכים ייחודיים המחייבים מענה ממשלתי. ביוזמתה של השרה גמליאל, תוקם במשרד לשוויון חברתי רשות לאומית לצעירים. לפי הודעת המשרד, הרשות תשמש גוף מטה ממשלתי והיא תתאם, תתכלל ותוביל את פעילות הממשלה בתחום הצעירים. לדברי גמליאל, "בזכות הרשות לצעירים, צעירי ישראל ייהנו מתוכנית לאומית שתיתן מענה אמתי ומלא לכל צורכיהם".

בהחלטת הממשלה נאמר כי "המעבר לשנות הבגרות מציב בפני צעירים בישראל צמתי הכרעה, שישפיעו על המשך חייהם ועל עתיד החברה בישראל. עד כה, צעירים רבים מוצאים את עצמם דווקא בשלבים אלה מחוץ למסגרות מכוונות וללא מנגנון מסייע"…